הַמִּפְלֶצֶת שֶׁלִּי וַאֲנִי
המפלצת שלי ואני מאת אלה הרלב, הקריאה טלי חסידים.
סיפור צבעוני ומיוחד, המספר על התמודדות של מפלצת מפלצתית אך עדינה, אשר לא מצליחה להיות מפחידה, וילד אחד, שתמיד חלם שתהיה לו מפלצת משלו. הם נפגשים בחנות מקסימה למפלצות ומשם הילד מנסה לאמן אותה בלימודי הפחדה מפלצתיים - הוא מדביק לה ציפורניים ארוכות, מאפר אותה וצובע... אך בסופו של דבר הילדים צוחקים במקום לפחד...
איך נגמר הסיפור ומה הפתרון לחידה? למי שלא הצליח להגיע לשעת הסיפור מומלץ פשוט לקרוא את הסיפור וליהנות מהציורים המרשימים המצוירים בספר. בשעת הסיפור, לוטם ואבינועם הציגו על הבמה בכשרון רב והזמינו ילדים להציג איתם ולהנות!
נהנינו להכיר את דמויות הסיפור באמצעות הצגתן, הילדים השתתפו והציגו, עשו פרצופים וקולות, הביאו מעולמם והתפלאו לגלות שאפילו למפלצות יש קשיים לפעמים!
כשאנחנו מגלים שהדמות שמפחידה אותנו בעצם חוששת בעצמה, אולי זה יכול לעזור לנו קצת להתיידד עם הפחד ולהבין שהוא חלק מהחיים.
על הדרך לא מזיק לראות את מה שיש בקנקן, לצאת קצת מאזור הנוחות, להתיידד עם חבר חדש למרות שהוא ירוק ואפילו מבצבצות לו כמה פאלולות... והכי חשוב - לעוף עם היצירתיות שבנו...
לסיום, חידה נוספת: נחשו למה הופך הילד את המפלצת בסוף הסיפור?
תודה לטלי ומשפחתה המקסימה.
